חוק חופש המידע - הנחיות המחלקה לאכיפת מקרקעין הם בגדר "חומר חקירה"

מה דינה של בקשה בה עותרים הנאשמים 1, 3 ו - 4 לקבל רשימת המקרים בהם התקיימה התייעצות בהתאם להנחיית המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ואשר בעקבותיה הוחלט לא להגיש כתב אישום בגין "שימוש חורג" בניגוד לדיני התכנון והבניה. האם מדובר בחומר חקירה? האם ניתן לקבל הבקשה מכח הוראות חוק סדר הדין הפלילי? זו השאלה העומדת לדיון בהחלטה זו.

הנוסח המדוייק של הבקשה הוא לקבל "רשימה מפורטת של כל המקרים ב-3 השנים האחרונות שבהם קויימה התייעצות בתוך המחלקה הפלילית בינה ובין עצמה או בינה לבין המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ושהוחלט לא להגיש שם כתב אישום". על המידע המבוקש, על המדיניות הנטענת ועל הנחיית המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יורחב להלן.

1.       פתח דבר - על הנחית המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

1.1.    כתב האישום נשוא החלטה זו מייחס לנאשמים שימוש חורג בניגוד להיתר אשר הוצא ביום 28/2/1948. השימוש החורג הוא שימוש למגורים  במחסן בשטח 6 מ"ר ובחצר פתוחה בשטח 56 מ"ר - אשר במועד לא ידוע נבנתה והפכה ליחידת מגורים.

לטענת הנאשמים מדובר במבנה שבנוי כך עשרות שנים, בידיעת עיריית תל אביב הגובה ארנונה בגינו. עוד טוענים הנאשמים כי המבנה לא נבנה על ידם.

1.2.    כתב האישום הוגש בחודש ינואר 2014, כשלוש שנים לאחר פרסומן של הנחיות המחלקה לאכיפת מקרקעין, כפי שיפורטו להלן.

1.3.    ביום 2/1/2011  פרסמה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין הנחיה שכותרתה - "מדיניות התביעה בענין הגשת כתבי אישום בעבירה של שימוש שלא כדין, המתבצע בבניה שלא כדין שהתיישנה ולא טופלה במועד, כשהשימוש המבוצע בפועל תואם את השימוש המותר על פי התכנית החלה". מהנחיה זו עולה כי לא בכל מקרה של שימוש חורג יש להגיש כתב אישום. ההנחיה קובעת כי על מנת להבטיח יישומה באופן מושכל ומתואם בכל הארץ, הרי יש לקבל אישור המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין מראש ובכתב - בטרם הגשת כתבי אישום הנכנסים בגדרה.

1.4.    ההנחיה הנזכרת לעיל קובעת ביחס לכל כתבי האישום המוגשים בישראל, אך במקביל נראה כי ביחס לעיר תל אביב יפו נוצר לו נוהג שונה. מקרה אחר שהגיע לבית המשפט לימד כי ביחס לעיר תל אביב יפו נתקבל אישור מסויים להגיש כתבי אישום ללא פניה למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. עניינו של האישור עלה בתיקי תו"ב 7146/11 ו-6063/11 (ת"א) מדינת ישראל נגד רות רוזן שם סקרה והתייחסה כב' השופטת נעה תבור הטענות שהובאו בפניה ביחס אליו. על כך יורחב עוד להלן, תוך התייחסות לפסקי דין נוספים אשר התייחסו ליישום ההנחיה ואשר חלקם הביאו לזיכוי.

1.5.    כך או כך - בשלב זה אין לפסול טענה לפיה החובה לנהוג בהתאם להנחיה, תוך הפעלת שיקול דעת והתייחסות להוראות ההנחיה חלה גם על העיר תל אביב. אין, לכאורה, סיבה להחריג את העיר תל אביב מכלל המדינה ולפטור אותה מתחולת ההנחיות. יודגש כי אף לא נטען בפני כי ההנחיות במהותן חלות בעיר תל אביב יפו. ויודגש - אף אם קיים פטור מקבלת אישור המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין - הרי פטור זה אינו פוטר מיניה וביה את הצורך ליישם את הוראות ההנחיה, בטרם יוגש כתב אישום.

1.6.    בתי המשפט התייחסו ליישומה של ההנחיה הנזכרת לעיל במספר החלטות ופסקי דין, אשר חלקם הביאו לזיכוי תוך שנמתחה ביקורת על אי יישום ההנחיה. כך למשל ניתן להפנות לתו"ב 7146/11 ו-6063/11 (ת"א) מדינת ישראל נגד רות רוזן, הנזכר לעיל בו זוכתה הנאשמת, בכלל הנסיבות, תוך שנמתחה ביקורת על אופן יישומה של ההנחיה; וכן חע"מ 329/09, עיריית רמת גן נגד גבאי בו זוכה הנאשם תוך התייחסות ספציפית לאופן יישומה של ההנחיה; וכן תו"ב 11556/08, מדינת ישראל נגד גרשונזון שם התייחס בית המשפט להנחיה, הגם שכתב האישום שם הוגש בטרם פורסמה; וכן תו"ב 37615-12-10, מדינת ישראל נגד ירון  בו בוטל כתב אישום; וכן מהימים האחרונים - תו"ב 2560-12-10, ועדה מקומית לתכנון ובניה "עמק לוד" נגד דנציגר משק פרחים דן ואח', שם נדונה ההנחיה תוך איבחון פסקי הדין שקדמו לה, ובסופו של יום נקבע כי כתב האישום הוגש כדין. 

הרשימה המובאת כוללת אך ורק פסקי דין שניתנו בבית משפט השלום. פסקי הדין אינם מחייבים, ואף אינם מנחים אך הם קיימים - וקיומם מלמד שטענת נאשמים המבקשים להיבנות מיישומה או העדר יישומה של ההנחיה, אינה טענה תלושה ומופרכת מיסודה. טענה זו הביאה, לעיתים לזיכוי או לביטול כתב אישום ולעיתים לא הביאה לכך. יובהר כי בשלב זה איני קובע האם ההנחיה יושמה אם לאו; איני קובע אף מה תהא משמעות מסקנה לפיה ההנחיה יושמה אם לאו.

1.7.    טענות הנאשמים נשמעו בדיון ראשון אשר לאחריו ביקשה המאשימה להגיב בכתב. בהמשך התקיים דיון נוסף בו השלימו הצדדים טענותיהם בע"פ - והגיעה העת למתן החלטה. 

2.       טענות הצדדים

2.1.    הנאשמים טוענים כי מעת שקיבלה המאשימה "אישור פתוח" להגשת כתבי אישום בעיר תל אביב ללא אישור המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין - הרי היא לא מפעילה שיקול דעת אלא מגישה "אוטומטית" כתב אישום. הנאשמים עותרים לקבל "את כל רשימת המקרים שבהם לא הוגש כתב אישום", ובסיום הבקשה מיקדו את עתירתם לקבל - "רשימה מפורטת של כל המקרים ב-3 השנים האחרונות שבהם קויימה התייעצות בתוך המחלקה הפלילית בינה ובין עצמה או בינה לבין המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ושהוחלט לא להגיש שם כתב אישום".

הנאשמים טוענים כי לא יתערבו בשיקול הדעת , אך מוסיפים ואומרים שקמה להם הגנה משכלל לא הופעל שיקול דעת. לטעמם של הנאשמים הרשימה אותה הם מבקשים היא "דבר שלא קיים", שכן לגישתם כתב אישום מוגש בכל מקרה ללא שיקול דעת.

2.2.    המאשימה טוענת כי:

-          עניינה של הבקשה הוא לקבל מידע אשר הוחרג אף בחוק חופש המידע, המבקש להרחיב את נגישות הציבור למידע. באותו חוק הוגדר לטעמה המידע כ"מידע שהרשות אינה חייבת למסור".

-          המידע הנדרש אינו בגדר "חומר חקירה" כמשמעו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ובודאי שאינו נוגע ל"אישום שבידי התובע";

-          המידע המבוקש ועתירה למסירתו נכנסים לגדר סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי;